בדרשה שנשא לפני תפילת המלאך ביום ראשון, דיבר האפיפיור פרנציסקוס על סעודת החתונה אליה מזמין אלוהים את כולם, בציינו שלנו החופש לבחור אם לקבל את ההזמנה או לאו. הוא מעודד אותנו לומר ״כן״ ותמיד לפנות מקום לאלוהים בחיינו, על מנת שנכנס לשמחה ללא קיץ ולאחדות עימו.

מאת תאדאוס ג’ונס

בברכו את הצליינים והמבקרים הרבים שהתאספו בכיכר פטרוס הקדוש לרגל תפילת המלאך של יום ראשון, האפיפיור פרנציסקוס דיבר על קטע הבשורה של היום, בו ישוע מספר את המשל על מלך שמכין סעודת חתונה לבנו, וקורא בנדיבות למוזמנים להשתתף בשמחתו. המלך מפגין טוב לב, כיוון שהוא לא מכריח אף אחד להשתתף, אלא משאיר את ההזמנה פתוחה לאפשרות להחליט אם לקבלה או לא.

כולם מוזמנים

״זה מה שאלוהים מכין לנו: סעודה, להיות באחדות עימו ועם הזולת. ולכן כולנו מוזמנים על ידי אלוהים.״

ההשתתפות בסעודה דורשת מזמננו ומחויבותנו, ״כן״ שניתן באופן חופשי, ציין האפיפיור. הוא הסביר שסוג זה של מערכת יחסים שהאב מציע לנו אינה מערכת יחסים של כפיפות, אלא מערכת יחסים של אב ובנים, שכן ״הוא מכבד את חירותנו במלואה״. ״אלוהים מציע: הוא לא כופה, לעולם לא״.

ההזמנה הפתוחה של אלוהים

בזוכרו כיצד המשל מספר שכמה מהמוזמנים סירבו להזמנת המלך לסעודת הנישואין או התעלמו ממנה והלכו לענייניהם ולעסקיהם, הדגים האפיפיור כמה רציני ה-״לא״ שאנשים יכולים לומר להזמנת האלוהים. אבל תגובתו של אלוהים לסירוב זה היא חידוש הזמנתו, בסבלנות רבה ובפתיחות לב, ציין האפיפיור.

״והמלך ההוא, שהוא אב, אלוהים, מה הוא עושה? הוא לא מוותר, הוא ממשיך להזמין; הוא שולח את ההזמנה, עד שימצא את מי שיקבלה, בין העניים.״

מה תשובתי?

אנו גם יכולים להיות מרוכזים לחלוטין בעניינינו, מבלי לראות או להיענות להזמנת האלוהים, ציין האפיפיור, באומרו שעלינו לפנות זמן פנוי לאלוהים, ״למצוא את הזמן שמשחרר אותנו: שמאיר ומרפא את לבנו, שמגביר את השלווה, הביטחון והשמחה בתוכנו, שמציל אותנו מהרוע, מהבדידות ומאובדן המשמעות״.

האפיפיור אמר שאנחנו יכולים לפנות מקום לאדון בסעודת האדון, להקשיב לדבר האלוהים, בתפילה, וגם באהבה על ידי עזרה לאחינו ולאחיותינו במצוקה, למשל לעניים, לחולים, לבודדים, אפילו רק להקשיב זה לזה. ועל ידי ניחום הסובלים, נוכל להיות עם האדון הנוכח בהם.

״הבה נשאל את עצמנו: איך אני עונה להזמנות של אלוהים?״

לסיכום, המליץ האפיפיור להתבונן פנימה על ידי הרהור על כמה מקום אנו מפנים לאלוהים בחיי היום-יום שלנו והאם אנו מתמקדים יתר על המידה בעניינינו ולא ממוקדים בהיענות להזמנתו של האדון ובעזרה לאחינו במצוקה, היכן נוכל למצוא הגשמה ואושר אמיתיים.

מי ייתן ומרים, שבאמצעות ה-״כן״ שלה פינתה מקום לאלוהים, תעזור לנו שלא להיות חירשים להזמנותיו.״

15 אוקטובר 2023,